<h1>רבינו ירוחם נ"ח ח"א</h1>
<h2>דף ב.</h2>
סוכה למעלה מעשרי' אמה פסולה כך פשו' במשנ' בסוכ' ופליגי בגמ' בטעמא רבה אמ' דטעמ' דעד עשרי' אמה אד' יודע שהוא יושב בצל סוכה למעלה מעשרי' אין אדם יודע שהו' דר בסוכ' משו' דלא שלט' ביה עינ' ופסולה ואפי' יש בה יותר מארבע אמו' על ארבע אמות ואם דפנות מגיעות לסכך כשרה דשלטא ביה עינא. ורבא אמר דטעמא דעד עשרי' אמה אדם עושה דירתו דירת עראי כלומר ראויה לעמוד בבנין עראי ואפי' שיעשנה בנין קבע כשרה אבל למעלה מעשרים אמה פסולה דאינה ראויה לעמוד אלא בבנין קבע ואפילו שיעשנה בבנין עראי פסולה ואפילו דפנות מגיעו' לסכך ואפילו יש בה יותר מארבעה אמות על ארבעה אמות ומכל מקום עד עשרים אמה כשרה ואפילו עשאה בבנין קבע כגון שסכך על גבי מחיצות של ברזל ורי"ף פסק כרבא הילכך למעלה מעשרים אמה אין לה תקנה ופסולה וכן פסקו הרז"ה והריב"ג והר' ישעיה מטרנא ויש מי שפסק כרבה שאם דפנות מגיעות לסכך דכשרה אפילו למעלה מעשרים וכן פסק בעל העיטור וראשון נראה עקר וכן הסכימו רוב הפוסקים. ופי' עשרים חלל הסוכה כדאמרינן בעירובין [ג' ע"ב] חלל סוכה תנן וכאשר אפרש למטה [לקמן ד' ע"א] דאפילו מקצת הסכך למעלה מעשרים כשרה.
<h2>דף ג.</h2>
סוכה צריכה כל כך גדולה שתהא מחזקת ראשו ורובו בסוכה שהוא שבעה טפחים באורך על שבעה טפחים ברוחב כי אדם יושב באמה שהיא ששה טפחי' ושלחנו טפח הנה שבעה טפחים ופחות מכאן פסולה כך פשוט בסוכה וכן בירושלמי [פ"ב ה"ח] וכן בסדר רב עמרם. ואם עומד בסוכה ושלחנו בתוך הבית כתבתיו בחלק שני [לקמן כ"ח ע"א].
<h2>דף ג:</h2>
היתה גבוהה למעלה מעשרים אמה ובא למעטה בכרים וכסתות כלומר ששם בקרקע הסוכה כרים וכסתות כדי להגביה הקרקע ולמעט שלא יהיה כ"כ גבוה לא הוי מיעוט ופסולה ואף על גב דבטלינהו כלומר שסלק דעתו ושלא יסלקם משם דבטלה דעתו אצל כל אדם ואין דרך בני אדם לבטל בקרק' כרים וכסתות אבל אם מיעטה בתבן ובטלו כשרה וכל שכן בעפר וביטלו ואם מעטה בתבן סתם או שאין עתיד לפנותו או בעפר סתם או שעתיד לפנותו או אפילו אין עתיד לפנותו אבל לא בטלו לא הוי מיעוט דכל אלו אין נקראין בטול כך פשוט בסוכה. ופרש"י ביטול שבטלו שבעה הימים ורבינו חננאל ורבי אבי"ה פירשו עד עולם והראב"ד והרא"ש הסכים כרש"י.
<h2>דף ד.</h2>
היתה גבוהה למעלה מעשרים אמה והוצין מן הסיכוך יורדין למטה מכ' בענין שאינו נשאר בחלל הסוכה עשרי' כשרה פי' דחשבינן אותן ההוצין היורדין כמו סכוך עב והוי מקצת הסיכוך למעלה מעשרים ומקצתו למטה מעשרים ואין בחלל הסוכה עשרים וכשרה כדאמרינן בעירובין דחלל סוכה תנן כמו שכתבתי למעלה [ג' ע"ב] ודוקא שאותן ההוצין היורדין צלתן מרובה מחמתן דאז חשבינן לההוא סכוך עב אבל אם חמתן מרובה מצלתן אינן סכוך ופסולה כך פשוט בסוכה. סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה. היתה גבוהה עשרה טפחים והוצין יורדין למטה מעשרה בענין שלא נשאר בחללה עשרה פסולה אפילו שאותן ההוצין חמתן מרובה מצלתן דאינן חשובין סכוך אפילו הכי פסולה דהוי דירה סרוחה כך פשוט בסוכה. היתה גבוהה למעלה מעשרים אמה ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי כגון שיש לה שלשה דפנות ונכנסין לה דרך הרוח הרביעי שהוא פרוץ שאין שם דופן וכשנכנסין לה הדופן שכנגד פני האדם נקרא דופן האמצעי שהוא עומד באמצע בין שני הכותלים שבצדדין שהאחד לימין הנכנס והב' לשמאלו והדופן האמצעי כנגד פניו ובנה על הקרקע ביסוד הדופן האמצעי ברחבו אצטבא וארכה על פני כל דופן אמצעי בענין שמגיעין ראשי האצטבא לכותלי הצדדין והאצטבא גבוהה כל כך שאין משפת גובהה עד הסיכוך עשרים אמה ויש ברחב האצטבא הכשר סוכה כלומר שרחבה שבעה טפחים בענין שהיושב על האצטבא עומד בסוכה כשרה שהיא שלמטה מכ' אמה והיא רחבה שבעה טפחים שהוא הכשר סוכה כמו שכתבתי למעלה [ג' ע"א] כשרה כך פשוט בסוכה. ופרש"י וכשרה כל הסוכה אפילו חוץ לאצטבא דמונין חללה מראש האצטבא ולמעלה ונמצא דופן האמצעי כלו כשר ודפנות הצדדין ברחב האצטבא הוכשרו והרי כאן סוכה קטנה כשרה כדאמרי' לקמן דפסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה ומפרשינן לה אם יש הכשר ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל דהויא סכך פסלת גרן ויקב יוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נדון כסוכה וכל הסוכה כמו שהיא גדולה כשרה והכא נמי כל הסוכה כשרה אפילו חוץ לאצטבא והר' ישעיה הקשה עליו ופי' שאינה כשרה אלא על גבי האצטבא והרא"ש כתב כרש"י וכן נראה עקר. ועוד פשוט בנה האצטבא מן הצד כלומ' כנגד כותל אח' מהצדדין לצד ימין ולצד שמאל ובנה כנגד א' מהן האצטבא בענין שראש אחד מהאצטבא מגיע לדופן האמצעי וראשו השני לרוח הרביעי שאין בו דופן ורחבו צדו אחד דבוק לכותל אחד שבצד האח' וצדו האחר מהרחב עומד ברחוק כנגד דופן שבצד אחד כנגד זה הדופן שדבוק בו האצטבא אבל הוא רחוק ממנו כי הסוכ' רחבה והאצטבה אין לה רק הכשר סוכה שהן שבעה טפחי' ברחב והיא רחוקה מן הדופן שמן הצד האח' שכנגדה אם יש משפת רחב האצטבא ולכותל שכנגדה שהוא מהצד השני ארבעה אמו' פסולה דלא אמרינן דופן עקומה כי הנה האצטבא אין לה רק שני דפנו' הדופן שמן הצד שהיא דבוקה בו ובראשו הא' שהוא דבוק לדופן האמצעי כי בראשו השני אין דופן כי הוא מגיע לרוח הרביעי שדרך בו נכנסין לה ואין בה דופן וגם היא רחוק' מן הדופן השני שמן הצד ארבעה אמות שאין יכולין להכשירה על אותו דופן ולומר בו דופן עקומה כי יש בינה ובין הכותל ארבעה אמות ולא אמרינן דופן עקומה רק בפחות מארבעה אמו' אבל אם אין בינה לזה הדופן שמן הצד העומד כנגדה רק פחות מארבעה אמות אמרינן דופן זה שהוא עקום ומגיע עד האצטבא ומשלים להיות לה שלשה דפנות וגם יש ברחב האצטבא שבעה טפחי' והנה בכאן סוכה קטנה וכשרה ופרש"י רואין סכך העליון המחובר לדופן הרחוק כאלו הם מן הדופן עצמו ועקום עד כנגד האצטבא ומכאן מודדין את גבהו משפת האצטבא ולמעלה ואף על פי שמתחתיו נמשך כלפי חוץ הואיל וראשו אינו כלה עד כאן זהו גובה חללה הרי נתמעט החלל ולא הכשיר בכאן רש"י אלא האצטבא אבל לא חוץ לאצטבא שהרי אין לה סכך כיון דרואין את הסכך כאלו היא עקום דופן הוא ולא סכך. ועוד פשוט בנה בה אצטבא באמצע הסוכה ואינה מגעת שפת האצטבא לא לדופן האמצעי ולא לשום אחד מדפנות הצדדין אם יש משפ' האצטבא ולכל אחד מהכותלי' ארבעה אמות לכל צד פסולה דלא אמרינן דופן עקומה ואין לה דפנות ואם אין ארבעה אמות משפתה עד שום אחד מהכותלים ויש ברחבה שבעה טפחים כשרה דאמרינן דופן עקומה לכל צד ודוקא האצטבא כשרה כמו שכתבתי כיון דאמרינ' לכל כותל דופן עקומה וכתב בעל העיטור ואפילו שיש בגובה האצטבא יותר מעשרה טפחים והריב"ג כתב דאם היתה גבוהה יותר מעשרה פסולה דרשות אחר' היא והרא"ש תפס עקר דברי בעל העיטור.
היתה פחותה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחי' פסולה ואם לאו כשרה כך פשוט בסוכה פי' דהא דאמרינן דופן עקומה בפחות מארבעה אמות כשיש שם דופן עליה אבל בכאן רוצה לעשותה דופן כי מתחלה לא היה שם דופן עליה מאחר שאינה גבוהה עשרה ועכשיו עם החקק רוצה לעשותה דופן ולפי' אין מצטרף החקק לכותל [אלא] בפחות משלשה טפחים.
<h2>דף ד:</h2>
היתה גבוהה יותר מעשרים אמה ובנה בה עמוד גבוהה עשרה ובו הכשר סוכה כלומר שבעה על שבעה פסולה ולא אמרינן גוד אסיק מחיצתא כלומר למשוך סביב לו המחיצות ולהעלותן והוה ליה כאלו יש לו דפנות כך פשוט בסוכה. וכתב הריב"ג אף על פי שעומד העמוד בתוך ארבע אמו' של דפנות פסולה דכיון דחלק רשות אחרת לעצמו דלא מיתכשר אלא במחיצות והרי זה כמו שכתבתי למעלה באצטבה שאם היתה גבוהה למעלה מעשרה דהוי רשו' בפני עצמו כמו שכתבתי למעלה ולדברי בעל העיטור והרא"ש שאם היה העמוד בתוך ארבעה אמות של דפנות כשרה אעפ"י שגבוה עשרה דלא אמרינן דהוי רשות בפני עצמו דאמרי' גוד אסיק מחיצתא.
נעץ ארבעה קונדסין על הגג וסיכך על גבן בין באמצע הגג בין בשפת הגג פסולה לפי שאין לה דפנו' כך פשוט בסוכה. וכן נראה דעת רי"ף וכן פסקו ראבי"ה והר' ישעיה דגרסי' איבעיא להו ועלתה בתיקו ועבדינן לחומרא אבל רב שרירא לא גריס איבעיא להו ופסק כי דוקא באמצע הגג פסולה אבל בשפת הגג כלומר שנעצן על ארבעה זויות הגג וסיכך על גביהן כשרה דאמרינן גוד אסיק מחיצתא כלומר חצי מחיצות התחתונות כאלו הן עולות למעלה עד שפת הסיכוך וכן כתב הרמב"ם ז"ל וראשון תפסו עקר.
<h2>דף ז.</h2>
ושאין לה שלשה דפנות פסולה אבל אם יש לה שלשה דפנות אפילו ב' דפנו' כהלכתן והדופן השלישי אין בו רק טפח כשרה. ואותו טפח עושה אותו טפח שוחק ומעמידו סמוך לדופן לא' מהשני דפנות בפחו' משלשה כלומר שלא ירחיק אותו הטפח מהדופן רק פחות משלשה טפחים דאמרינן לבוד כלומר דחשבינן ליה כאלו הוא דבוק עם הדופן ונעשה הדופן מארבעה טפחים כיצד הטפח שוחק שהוא יותר מטפח מעט ומעמידו בפחות משלשה טפחים שבין הטפח והדופן השנייה דאמרינן ביה לבוד הנה ארבעה ומעמידו כך. וצריכה צורת פתח כלומר צריכה טפח שוחק כמו שכתבתי וצריך גם כן צורת פתח כלומר שיעמיד קנה בסוף הכותל השלישי וישים קנה אחר על גביהן כלומ' ראשו האח' על אותו קנה וראשו האחר על הטפח השוחק ובזה הוכשר הדופן השלישי כך פשוט ומוכח בסוכה. ויש מהפוסקים שכתבו שמאחר דעריבן השני דפנות העשויות כהלכתן כלומר מאחר שדבוקות זו לזו שאינם עשויות כמבוי מפולש שרי לדופן שלישי בטפח שוחק ולא בעיא צורת פתח דלא קאי מימרא דרבא דוצריכא נמי צורת פתח אלא בסוכה העשויה כמבוי כאשר אפרש וראשון נראה עקר וכן סברת רי"ף והרמב"ם וכן הסכימו רוב הפוסקים. פי' טפח שוחק שמשערין אותו ארבעה אצבעות באצבע שהוא הרחב מכל אצבעות היד. סוכה העשויה כמבוי כלומר דופן כהלכתו מכאן ודופן כהלכתו מכאן כנגדו והיא מפולשת כמבוי המפולש עושה פס רחב ארבעה טפחים ומעט יותר ומעמידו בפחות משלשה טפחים סמוך לאחד מהדפנות העשויות כהלכתן לאי זה דופן שירצה בענין שיהיה בדופן זה השלישי שבעה טפחים ואף על פי שכתבתי למעלה כי דופן ג' הוכש' בטפח שוחק שאני התם דשתי דפנות העשויות כהלכתן (לא) עריבן כלומר מעורבות ודבוקו' יחד ואז די בדופן הג' בטפח שוחק כמו שכתבתי למעלה אבל בכאן שהב' דפנות העשויות כהלכתן לא עריבן אלא עומדות זו כנגד זו ואינן דבוקות יחד צריך פס רחב ד' טפחים. וצריכה נמי צורת פתח כלומר בדופן הג' כלומר שיעמיד קנה בסוף דופן הג' וישים קנה אחר על אותו קנה כלומר ראשו הא' על אותו [קנה] וראשו השני על הפס הרחב ד' והנ' בדופן הג' פס ד' וצורת פתח ובזה הוכשר כך פשוט בסוכה ויש מי שפסק דאינו צריך צורת פתח דלא קאי מימרא דרבא דאמ' וצריכ' נמי צורת פתח אלא בטפח שוחק כמו שכתבתי למעלה אבל פס ד' אין צריך צורת פתח וראשון נר' עקר וכן כתב הרמב"ם וכן נראה סברת רי"ף. דופן סוכה כדופן שבת כלומר כל צדי מחיצות המותרות לגבי שבת מותרות לגבי סוכ' כגון שתי בלא ערב או ערב בלא שתי, (שתי בלא ערב) [ערב בלא שתי] כדאמרי' [עירובין ט"ז ע"ב] מקיפין בחבלי' וכו' לגבי שבת (ערב בלא שתי) [שתי בלא ערב] כגון מקיפין בקנין ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים כשהוא מקיף כדי שלא יצא מתורת לבוד יתירה שבת על הסוכה כלומר שיש לו חומר' יותר שבשב' אינה נתרת המחיצה אלא בעומד מרובה על הפרוץ מה שאין בסוכה כך פשוט בסוכה ונראה לפי פ' רש"י דבסוכה כשרה אפילו בפרוץ מרובה על העומד אפילו אין בעומד הכשר סוכה כלומר כשתצטרף כל העומד שלא יהיה שם שבע' טפחים שהוא הכשר סוכה כשרה וכן נראה דעת הרא"ש שכתב כי בשבת אם היו בהקפו פתחים שאין בהם צורת פתח מצטרפין עם הפרוץ לבטל העומד מה שאין כן בסוכ' דהא סגי בב' כהלכתן וג' אפילו טפח ואפילו יש בדפנות פתחים הרבה ואין להם צורת פתח ע"כ, וגם כן נראה שלא חלק בין סוכה גדולה שנשאר שם שיעור סוכה העומד לקטנה ויש מי שפירש כי דוקא בסוכה גדולה הכשירו פרוץ מרובה על העומד דכי מצרפת כל העומד יש בו הכשר סוכה אפילו מפוזר כאן וכאן ואינו מחובר יחד (בכל) [אבל] סוכה שעשאה כלה פתחי' בענין שאם תצרף כל העומ' אין בעומד כשיעור סוכה פסולה פירש וכל זה מיירי שהפתחים אין בהם צורת פתח דאם היה בהם צורת פתח כשרה אפילו בשבת ואפילו לא נשאר שם הכשר סוכה וכן הדין בחלונות הרבה דיש שם הכר מחיצות. והרמב"ם כתב סוכה שיש לה פתחים רבים ויש בכותלים חלונות הרבה כשרה אפילו שפרוץ מרובה על העומד ובלב' שלא יהא בפתח יתר מעשר(ה) שאם היה בפתח יתר מעשר(ה) אפי' שיש לו צורת פתח צריך שלא יהיה פרוץ מרובה על העומד, ונראה שלא חלק בסברתו אפילו לא נשאר שם הכשר סוכה ואולי כי מיירי דוקא בסוכה גדולה כמו שכתבתי ומה שכתב דאם היה בפתח יתר מעשר(ה) אפילו יש בו צורת פתח שצרי' שלא יהא פרוץ מרובה על העומד וכן כתב כמו כן בס"ה ותמהו עליהם דכל צורת פתח אין חלוק בין עשר ליתר מעשר(ה) דכל זמן שיש לו צורת פתח אפילו ביתר מעשר(ה) כשרה אפילו פרוץ מרובה על העומד כדאמרינן לגבי שבת בערובין [ב' ע"א]. ומורי החכם רבי אברהם בן אסמעאל כתב כי ארבעה מדות בדופן סוכה, פתח לאו כמחיצה דמי והיכא דליכא עומד כשיעור סוכה במקום אחד אלא כאן מעט וכאן מעט ופתח מפסיק בין עומד לעומד כשרה כל שיש בעומד כל הדופן כדי שיעור סוכה ואפילו הפתח יתר מעשר(ה), והיכא דפרוץ משלשה ולמעלה בלא צורת פתח מפסיק בין עומד לעומד אם הפרוץ יתר על העומד בטל ליה עומד אם אין בו שיעור סוכה כא' והיכא דעומד מרובה על הפרוץ אם יש בעומד שבכל הדפן כשיעור סוכה כשרה, והיכא דפרוץ פחות משלשה אפילו פרוץ מרובה על העומד כשרה ולא עוד אלא שהפרוץ מצטרף לתשלום שיעור סוכה עד כאן. יש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי וכשרים במבוי ופסולים בסוכה ארבע' דוקרנין וסכך על גבן בסוכה כשר' במבוי פסולה. ב' דפנות כהלכתן ושלש' אפילו טפח בסוכה כשרה ובמבוי עד שיהא מגופף מארבעה רוחותיו. רחב מעשר(ה) אמות במבוי פסול ובסוכה כשרה. חמתה מרובה מצלתה בסוכה פסולה ובמבוי כשרה. יתרה שבת על הסוכה שהסוכה ניתרת בטפח ושבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ כל זה פשוט בירושלמי [עירובין פ"א ה"א]. מבוי מפולש שאין לו כי אם שני דפנות משני רוחותיו ויש לו לחי מצד א' ומצד השני אין בו שום תיקון וסיכך על גביו כשרה הסוכה דוקא לאות' שבת אבל לא בחול כי אין לה רק שני דפנות ובאותה שבת מותרת דקסבר לחי משו' מחיצה מתיר בשבת ומגו דהוי הלחי מחיצ' לגבי שבת הוי חשוב כמחיצה נמי לגבי סוכה והוי כמו סוכה של שלש' דפנות ואף על גב דבשאר שבת היה אסור לטלטל בתוך מבוי כזה מאחר שאין לו תיקון כי אם מצד אחד והוא מפולש משום מצו' התירו לטלטל בתוכו באותה שבת כך פשוט בסוכה.
<h2>דף ז:</h2>
סיכך על גבי פסי ביראות פי' ארבע' פסי' עושין סביב הבור להתירו למלאת בתוכו ולטלטל בשבת תוך ארבע' פסי' וחשבום חכמים כאלו היה הבו' מוקף מחיצו' והם דיומרי' והו' עשוי כך שבכל קרן זוית יש פס א' והפס רחב ב' אמו' אחד פונה לצד רוח והאמה השנית פונ' לצד רוח אחר וכן לארבעה קרנותיו והנה בכל רוח מחיצה משני אמות אמה בראשו האח' מן הרוח ואמה בראשו השני ובאמצ' כלו פרוץ והוא עשוי כזה. והפסין האלו נקראין דיומרין ואם סיכך על גביהן כשרה לאותה שבת אבל לא בחול דמגו דהוי דופן לגבי שבת הוי דפן לגבי סוכה אע"ג דלא התירוהו לגבי שבת אלא לעולי רגלים ודוקא לבהמה אבל לאדם לא משום מצות סוכה התירוהו לטלטל בתוכו בשבת דסוכה כך פשוט בסוכה וכן כתב הריב"ג ז"ל שמותר לטלטל מידי דהוה אשנים כהלכתן ושלישית אפילו טפח וכן כתב ר' אבי"ה אפילו שאין שם בור כיון דאלו היה שם בור היה נדון משום מחיצה שרי, ובחצר אם היה שם כיוצא בו רפיא בידיה אם היתה כשרה ויש מרבותי שנסתפקו בדברים אלו עד כאן.
חמתה מרובה מצלתה פסולה ודוקא מחמת הסכך כלומר שאינה מסוככת בטוב ולפיכך חמתה מרובה מצלתה אבל אם היתה חמתה מרובה מצלתה מחמת דפנות ולא מחמ' סכך כלו' שנכנסת החמה דרך דפנות כשרה כך פשוט בסוכה. ועוד פשוט ואם רוב הסוכה הצל רבה על החמה שני משהויין ובמיעוט החמ' רבה על הצל משהו וכשתצרף החמה והצל של הסוכה תהיה הסוכה צלתה מרובה מחמתה משהו כשרה פירוש אבל אם מיעוט' צלתה מרובה מחמתה ורובה חמתה מרובה מצלתה ואותו המיעוט שצלתה מרובה מחמתה הצל גדול ואותו הרוב שהחמה מרובה מהצל החמה מעט בענין שאם תצטרף כל הצל וכל החמה של הסוכה תהיה צלתה מרובה מחמתה לא תצטרף ופסולה.
סוכה שהיא עגולה ואין לה קרן זוית לדידן דקיימא לן דשיעור סוכה שבעה טפחים על שבעה טפחים צריך שתהיה גדולה כל כך שיוכלו לרבע בתוך אותו העגול סביבו שלשים טפחים פחות שלשה חומשי' כך פשוט ומוכח בסוכה.
<h2>דף ח:</h2>
שני סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה והחיצונה סוכה פירש והיא עשויה כהלכתה כך פשוט בסוכה. סוכת גנב"ך כלומר של גוים או של נשים או של בהמה או של כותיים וכן סוכת רקב"ש כלומר של רועי' ושל קייצין כלומר שמייבשין הפירות בקיץ או של בורגנים או של שומרי פירות וכן סוכה מכל מקום כלן כשרות והוא שעשויות לצל כך פשוט בסוכה. פירש שעשויה לצל שמסוככת יפה בענין שניכר שעשוי' להגן (מחורף) [מחורב] וממטר אבל אם עשויה לצניעות בעלמא אין שם סוכה עליה ור"ת פי' שעשויה לצל ולא סככה עבה להגן מן המטר דאם סככה עבה להגן מן המטר אין שם סוכה עליה וראשון נראה עקר.
<h2>דף ט.</h2>
סוכה ישנה כשרה והוא שעשאה קודם לחג שלשים יום אפילו שלא עשאה לשם חג ואם עשאה לשם חג אפי' מתחלת השנה כשרה כך פשוט בסוכה. וכתוב בירושלמי שסוכה ישנה צריך לחדש בה דבר אם החדוש על פני כלה די בחדוש כל שהוא ואם לאו צריך שיהא בחדוש טפח פירוש וזה למצוה מן המובחר דבלא חדוש כשרה וכתב [בעל העיטור] דהחדוש צריך בגוף הסוכה ובה"ג כתב דאפילו אינו בגוף הסוכה כגון ליכנס אנשי' וליכנס בתוכה ולישן בה וראשון נראה עקר וכן מוכח מהירושלמי שכתבתי. ואם אסור ליהנות מעצי סוכה ישנה כל שבעה כמו מסוכה אחרת כתבתי בחלק שני בדין עצי סוכה.
<h2>דף ט:</h2>
העושה סוכתו תחת האילן כאלו עשאה בתוך הבית ופסולה ודוקא שהאילן צלתו מרובה מחמתו ואפילו שהסוכ' צלתה מרובה מחמתה בלא צל האילן ואפילו השפיל וחבט ענפי האילן והשפילן למטה וערבן עם סכך הסוכה והסכך הכשר של סוכה מרובה מהסכך הפסול המחובר, [אבל אם האילן חמתו מרובה מצלתו] פירש ואפילו שאין צל של סוכה מרובה מחמתה אלא אחר שנתערב עמו ענפי האילן כשרה פיר' דמשום שני סככין ליכא דהא השפי' הענפים למטה עם האח' של סוכה וחד סיכוך הוא ומשום מחובר ליכא דהא בטיל ליה ברובא ואם לא חבטן כלומר לא השפיל ענפיו בסכך הסוכה אם אין צל הסוכה מרובה מחמתה פסולה ואם צלתה מרובה מחמתה כשרה כך פשוט ומוכח בסוכה וכן נראה דעת רש"י אבל רבי אבי"ה בשם ריב"א כתב דאם האילן חמתו מרובה מצלתו וחבט והשפיל הענפים לסכך הסוכה דאינה כשרה אלא אם כן צל הסוכ' מרובה מחמתה מסכך עצמו בלי שתצרף עמה סכך מן האילן ואם לא חבטן כלומר שלא השפיל הענפים עם סכך הסוכה אפילו שצל הסוכה מרובה מחמתה פסולה אם סכך הכשר של סוכה הצריך להשלים צלתה להיות רבה על חמתה הוא תחת ענפי האילן שהם פסולים כי מאחר שאין צלתה מרובה מחמתה אלא בצרוף מן הסכך שתח' ענפי האילן שהרי הצל הוא מן האילן ולא מן הסוכה מאחר שאם ינטל סכך האילן עושה צל לא שנא קדם האילן לסוכה או סוכה לאילן פסולה ואם צל הסוכה מרובה מחמת' אפי' כשינטל הסכך שתחת ענפי האילן ולא תחשוב אותו ולא תצרפהו עם השאר עדין יש בשאר שאינו תחת ענפי האילן כל כך סכך שצלתו מרובה מחמתו או שהוא עשוי בענין שענפי האילן אינם מכוונים כנגד סכך הסוכה אלא כנגד האויר שבין סכך לסכך כשרה מאחר שצלתה מרובה מחמת' והאילן חמתו מרוב' מצלתו.
סוכה על גבי סוכה פסולה וכן סוכה העשויה בתוך הבית וסוכה על גבי סוכה תחתונה פסולה ועליונה כשר' כל זמן שיכולי' לאכול אפילו ע"י הדחק בעליונה כגון שיכולה לקבל תחתונה כרים וכסתות של העליונה על ידי הדחק דכיון שיכולין לישב על התחתונה על ידי הדחק ולאכול בעליונה ה"ל התחתונה פסולה משום סוכה על גבי סוכה ועליונה כשרה אבל אם אין תחתונה יכולה לקבל כלל אפילו על ידי הדחק תחתונה כשרה. ופעמים שאפילו יכולה תחתונה לקבל שהעליונה פסולה ותחתונה כשרה כגון דעליונה חמתה מרובה מצלתה ותחתונ' צלתה מרוב' מחמתה פירש כשיצטרף עם צל העליונה ודוקא שהעליונה בתוך כ' אמות מקרקע התחתונה ולא גזרינן אטו למעלה מכ' אבל אם העליונה למעלה מכ' פסולה אפילו תחתו' דעליונה הוי סכך פסול וקא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כיון שאין צל התחתונ' מרובה מחמתה אלא א"כ תצרף עמו צל העליונה פירש אף על גב דאמרי' דסכך מקצתו למעלה מכ' ומקצתו למטה מכ' כשרה כמו שכתבתי למעלה [ד' ע"א] התם הכל סכך אחד אבל כאן שסכך העליונה למעלה מכ' חשבינן ליה סכך פסול כך פשוט ומוכח בסוכה וכל זה לפי גירסת רש"י ופירושו אבל לפי גירסת ר"ת אם תחתונה צלת' מרוב' מחמתה ועליונה בהפך עליונה פסולה ותחתונה כשרה אפילו עליונה למעלה מכ' ואין צל התחתונה מרובה מחמתה אלא בצרוף סכך העליונה ולא חשבינן לסכך העליונה סכך פסול אפי' שהוא למעלה מכ' שאין פסולו משום סכך אלא משום גבהו וחשבינן ליה סכך שמקצתו למעלה מכ' ומקצתו למטה מכ' דאמרינן דכשרה. ולפי פרושו נראה דאין עליונה פוסלת התחתונה כשהיא למעלה מכ' אלא א"כ ביניהם י' טפחים ולפי פרש"י נראה דלעולם אם העליונה למעלה מכ' פוסלת התחתונה דחשבי' ליה סכך פסול ואפילו אין ביניהם רק מעט הפרש ומכל מקום נראה דלכ"ע אם אין ביניהם רק פחות משלשה טפחים דאמרי' לבוד והוי כמקצתו למעלה מכ' אמה ומקצתו למטה מכ' דכשר'. ועוד פשו' כשאמרנו שתחתונה פסולה פירוש כששתיהן למעלה מכ' וצלתן מרובה מחמתן ויכולה לקבל תחתונה כרים וכסתו' אפילו על ידי הדחק.
<h2>דף י.</h2>
כמה יהא בין סוכה לסוכה ותהי התחתונ' פסולה עשר' טפחי' אבל אם אין ביניהם גובה עשר טפחים אינה ראויה לדירה העליונה ותחתונ' כשר' אפי' אם יכולה לקבל כרי' וכסתו' של עליונ' וכן פסקו רוב הפוסקים כשמואל וצריך עשרה טפחים וקצת מהפוסקי' פסקו כרב חסדא ורבא בר רב הונא דאמרי כל שיש בין סוכה לסוכ' ד' טפחי' דפסולה ואפי' שאין ראוי לדירה העליונה שאין בה עשרה ואפילו שאין תחתונה יכולה לקבל וכו' תחתונה פסולה ועליונה כשר' וכן כתב בעל העיטור זולתי שכתב דמי' בעיא שתהא ראויה לקבל כרים וכסתות של העליונה על ידי הדחק אבל אם אינה יכולה לקבל דירה סרוחה היא ע"כ וראשון עקר וכן כת' ריב"ג והרמב"ם ותמהתי על רי"ף שלא הביא כלל מזה אלא המשנה כצורתה ואולי סמך על ההיא דפסקי דאין נקראת סוכה אלא אם כן גבוהה עשרה טפחים כמו שכתבתי למעלה וכן בכילה כאשר אכתוב למטה.
פירס על הסוכה סדין מפני החמה או תחת הסכך מפני הנשר הנופל מן הסכוך שלא יפול על השלחן פסולה אבל לנאותה כשרה פי' והוא שאינו מופלג ממנה ארבעה טפחים כמו שאכתוב בנויי סוכה כך פשוט בסוכה. יש מפרשים דמפני החמ' או מפני הנשר פסולה דמתכוין לשום אותו לשם סכך ולהגן והוי דבר המקבל טומאה ואסור ואינו בטל לגבי סכך כשר כיון שכונתו לשם סכך ואפילו צלתה מרובה מחמתה בלא הגנת סדין אבל לנאותה אין שם סכך עליו וכן נראה דעת רש"י ורי"ף והגאוני' פסקו דדוק' כשחמתה מרובה מצלתה אבל צלתה מרובה מחמתה [כשרה] ואינה נפסלת בסדין אפילו שהוא מפני החמה או מפני הנשר. וכן נראה דעת ר"ת שפי' כגון שפירס עליה מפני החמ' שלא תתיבש הסכך כי לולא הסדין היה מתיבש הסכך והיתה חוזרת חמתה מרוב' מצלתה וכן תחתיה מפני הנשר שהסדין מונע הנשר שלא יפול וכיון שהסדין גורם שעל ידו צלתה מרובה מחמתה פסולה אבל לנאותה שבלא גרמת הסדין לא תעשה חמתה מרובה מצלתה ולא פירס הסדין אלא לנאותה כשרה ופי' ר"ת נראה עקר.
<h2>דף י:</h2>
נויי סוכה אין ממעטין בסוכה פי' אם גבוה למעלה מכ' ונויי למטה אין מכשירין אותה וכמו כן אם גבוה י' טפחי' ולא יותר נויי סוכה אין ממעטין הגוב' לפוסלה דכיון דלנוי עשויים לא מיקרי דירה סרוח'. ומן הצד ממעטין אם אין שם רק ז' על ז' ונויי סוכה ממעטי' השיעור פסולה כך פשוט בסוכה ורי"ף כתב כי מן הצד אין ממעטין שכתב דלית הלכתא כרב אשי דאמר דמן הצד ממעטין.
אסור להניח טלית או שום דבר המקבל טומאה לנגב ע"ג סוכה ודוקא אחר שנתיבש שמא יאמרו כי סיכך בו אבל משו' עצמו אינו אסור שלא פירסו להגן אלא לנגב דאם היה עדין לח מהמים מותר להניחו שם כי הרואים יאמרו ליבשו נתנו שם כך פשוט ומוכח בסוכה.
נויי סוכה המופלגים ממנה ד' טפחים פסולה כך פשוט בסוכה וכן פסק רי"ף ורוב הפוסקים ולא דמי לסוכה בתוך סוכה כמו שכתבתי למעלה דאינה פסולה תחתונה אלא אם כן יש בעליונה י' גובה דהתם למיפסלה לסוכה אמרינן כהכשרה כך פסולה אבל הנויים כיון דמופלגים ד' הוי אהל בפני עצמו וריב"ג פסק כרב נחמן דכשרה עד שיהיו מופלגים י' ודמה אותה לסוכה ע"ג סוכה וראשון עקר.
פירס סדין ע"ג קינופות פי' ע"ג ד' קונדסין שע"ג ד' רגלי המטה והן גבוהין י' למעלה מהמטה וע"ג אותן זרועו' משימין אילך ואילך מוטות בענין שנעשה כמו אוהל כשפורס עליהן סדין ועשה כן בתוך הסוכה וישן תחתיו פסולה כי כיון שהזרועות הם ד' אחד לכל רגל המטה נעשה כמו אוהל ויש לו גג ונעשה כסוכה בתוך סוכה אבל ע"ג ניקליטין כלומר אחד בראש המטה באמצע וא' לרגל המטה והניח מוט מזו לזו בארך המטה ופירס על המוט סדין ונעשה כמו אהל בשפוע שאין לו גג כשרה שאינו נקרא אהל בלא גג. וע"ג קינופות פסולה אפילו אינן גבוהין י' כיון דקביעי וע"ג נקליטין כשרה עד שיהיו גבוהין י' כך פשוט ומוכח בסוכה ורי"ף לא חלק בנקליטין בין גבוהין י' לאין גבוהין והרמב"ם לא חלק בניקליטי' אבל חלק בקינופו' וכתב והוא שיהו גבוהין י' ותמהו עליו.
<h2>דף יא.</h2>
הדלה עליה הגפן או הדלעת או הקיסוס והן מחוברין וסכך על גביהן פסולה ואם הסכך הכשר יותר הרבה מהם כשרה ומיירי בשחבטן שהשפיל הענפים וערבן עם הסכך (ואם) [ואין] נראה בעין הסכך הפסול דאל"כ פסולה ומיירי נמי בשהסכך הפסול המחובר חמתו מרובה מצלתו דאם צלתו מרובה מחמתו אפי' היה הסכך הכשר יותר מהסכך הפסול המחובר ואפילו חבטן פסולה כמו שכתבתי בהעושה סוכתו תחת האילן [לעיל ט' ע"ב] כי דינם שוה. ועוד פשוט ואם קצצן כשרה וצרי' לנענען כדי לעשו' מעשה לשם סוכה ולא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן כך פשוט ומוכח בסוכה.
<h2>דף יב.</h2>
כל דבר שאינו מקבל טומאה (דגדולו) [וגדולו] מן הארץ מסככין בו כגון פסלת גרן ויקב אבל עורות אין מסככין בהן דגידולי קרק' מיקרו ולא מיקרו גדולו מן הארץ כפסלת גרן ויקב כך פשוט ומוכח בסוכה.
חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין פי' מין קנים אין מסככין בהן שמא יעשם כחבילות עויות משאר ימות השנה ואם התיר החבילה כשרות. וכלן כשרות לדפנות.
<h2>דף יב:</h2>
מסככין בהוצין זכרים עץ של חץ והוא זכר שהחץ של ברזל יש בו נקב והוא כמו נקבה והעץ תוחבין בו וה"ל פשוטי כלי עץ שאינו מקבל טומאה אבל בהוצין נקבות אין מסככין בהן כלומר שהעץ יש בו בית קבול שיש בו נקב והחץ מן הברזל חד ותוחבין הברזל בעץ כך פשוט בסוכה.
חבילי פשתן כתוב בירושלמי שפסולים לסיכוך ושל סיב כשרה וכתב הרמב"ם מסככין בחבלי' של סיב ושל חילופי וכיוצא בהן שהרי צורתן עדין עומדת ואינן כלין.
בהוצני פשתן מסככין כיון דלא דייק ולא נפיץ אלא כמו שעולה מן המשרה אבל דייק ונפיץ שהם אניצי פשתן אין מסככין.
<h2>דף יג.</h2>
ושווסרי שריחו רע והיני שנושרין עליהן שכתבתי למעלה שאין מסככין בהן פירשו המפרשים דוקא לכתחלה גזרי' שמא יניח סוכתו ויצא אבל בדיעבד יצא ידי חובתו וכן כתב הרמב"ם.
וחיזמי' שהו' מין קוצים מסככין בהן אבל היני שהן כמו כן מין קוצים ונושרי' עליהן אין מסככין בהן דמשום נשירת העלין יניח הסוכה. ושווצי פי' מיני ירקות מסככין בהן ואם ריחן רע כגון שווסרי שהן מיני ירקות וריחן רע אין מסככין בהן.
ואפקות' דדקלא שהן חריות של דקל מגזע הדקל סביב הרבה מחובר יחד ונראה כמין חבילה אפ"ה מסככין וכן דוקרני של קנים שיוצאי' מגזע אחד קנים רבים ואגד דחד לא שמיה אגד כלומר דבר יחידי שהוא מחובר למטה ומסוכך ונחלק למעלה לכמה פצולי' האוגדו בפני עצמו למעלה אינו נקרא אגודה ומסככין בו אבל בב' כלומר שאוגד ב' יחד אין מסככין בו. פי' ודוקא באפקות' דדקלא או בדוקרני של קנים כשאוגד דבר אחר עמהם אבל בקנים אפי' אגד ב' או ג' קנים מותר לסכך דלא אסרו חבילי זרדין אלא כדרך שרגילין לעשות ממנו חבילה ובירושלמי אין חבילה פחות מכ"ה קנים. ועוד פשוט הני איסורייתא דמחוזא פי' חבילין קטנים ומוכרין אותן בשוק במנין מסככין בהן.
<h2>דף יג:</h2>
ועוד פשוט וצריפא דאורבני כלומ' כוך עשוי ככובע ונחבאין בתוכו ציידי עופות ועשוי מענפי ערבה וגודלין אותו תחתיו ופיו רחב וקושרין למעלה כל ראשי הענפים כיון שהתיר אותו קשר מסככין בו ואף על פי שעדין מחוברין למטה ונאגדין כל אגד שאין יכולים לטלטל בו שינתק מיד אם יטלטלנו בו לא שמיה אגד.
וירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כמו שכתבתי בענין פסח נתיב ה' ח"ד פוסלין בסוכה משום אויר דכיון דנפרכין כשיבשו כמאן דליתנהו דמו ונחשבין כאויר ופוסלין בג' טפחי' ואם אינן ממין שיהיו נפרכי' כמו סלים באמצע בד' טפחים ומן הצד בד' [אמות] כדין סכך פסול כיון שהם אוכל ומקבלים טומאה. סוכי תאנים ובם תאנים וכן של גפנים ובהם ענבים וכן של קשים ובהם שבלים וכן מכבדות של דקלים ובהן תמרים וסכך בהן אם פסלת מרובה על האוכלין כשרה ואם לאו פסולה ודוקא כשקצר' לשם סיכוך דאז אין לו יד אבל קצרן מתחלה לאכילה ונמלך עליהם לסיכוך פסולה עד שיהא הפסלת מרובה על האוכל ועל הידות. פי' ידות בית אחיזתן שנאחזין בהן כך פשוט בסוכה. ושומר הנקרא פינוגו' בלעז פסלת מרובה על האוכלין ומסככין בו ועוד שאינו אלא מאכל בהמה ואף על פי שלפעמים בני אדם אוכלים ממנו דוקא לרפואה וכן נוהגין בפרובינצא.
<h2>דף יד:</h2>
סככה בנסרים פסולה ודוקא שרחבים ד' טפחי' שמא יאמר כ"כ יועיל לי ביתי שהתקר' מנסרי' וכן אם הפכן על צדיהן אבל אם פחותים מד' כשרים ואפילו רחבים ד' אם יש בין נסר לנסר כמלא רחב נסר ומלא מה שבין נסר לנסר מפסל סכך אחר כשר כשרה. ואם כל הסוכה מסכך כשר והניח נסר עליה רחבה ד' והניח אותה מן הצד כלומר לצד אחד מן הסכך כשרה ואפילו שהיה שם סכך פסול באותו צד כך היתה כשרה דאמרינן דופן עקומה וה"ל הדופן הנסר שעל הסכך כלו כמו דופן עקומ' ומ"מ אין ישנים תחת אותו נסר והישן תחתיו לא יצא ידי חובתו כך פשוט בסוכה.
<h2>דף טו.</h2>
תקרה של נסרים מבית שאין עליה מעזיבה כלומר פר וכדומה לו ורוצה לעשות סוכה ממנו או מפקפק כלו' מניע כל הנסרים כלומר כל התקרה ומסיר המסמרי' הקבועים בהם ומחזיר התקרה למקומה וכשרה לסוכה בלי סכך אחר או נוטל אחד מבנתים כלומר נוטל אחד מבין כל שנים מהם ומניח ביניהן סכך מפסל כשר. וזה מיירי אפילו שהנסרי' רחבים ד' פי' ואף על גב דאמרי' לעיל דנסרים רחבים ד' פסולים לסיכוך, שלא היתה שם תקרה מתחלה ועתה בא לסכך בהם לשם סוכה שיבא לטעות ויאמר מה לי זו מה לי תקרת ביתי אבל עכשיו שזו היתה תקרה וזה מוכיח [שיודע] מה שאמר' תורה תעשה ולא מן העשוי ובא לעשות מעשה לשם סוכה סגי במפקפק או נוטל מבנתי' אפי' ד' טפחים כך פשוט בסוכה וכן מוכח מפרש"י וכן נר' דעת רי"ף ורוב הפוסקי' והרמב"ם כתב דמיירי כשאין רחבות ד'.
<h2>דף טו:</h2>
המקרה סוכה בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהם כמותן כשרה כך פשוט בסוכה ולפי דברי רי"ף סגי בריוח כמותן בצמצום דכבר נפסקה הלכה בעירובין [ט"ז ע"ב] דפרוץ כעומד מותר ולפי גר"ח ור"ת דא"א לצמצם ולמלאת כל החלל סכך ונשאר מעט אויר ונמצא הפסול מרובה צריך להעדיף שיהא בריוח שביניהן שום דבר יותר מכמותן או נותנין אותן שתי וערב כלומר אם היו שפודין שתי נותנין עליהם סכך הכשר ערב ואם השפודין נתונין ערב נותן הסכך הכשר שתי.
<h2>דף טז.</h2>
סככה בבלאי בגדים והן מטלניו' שאין בהן ג' על ג' פסולה אף על גב דאין מקבלין טומא' כך פשוט בסוכה.
החוטט בגדיש לעשות לו סוכה פסולה ואם הניח מתחלה בו חלל טפח לצל במשך ז' טפחים שהוא הכשר סוכה הרי הוא חשוב אהל ושם סכך עליו וכשחוטט ממטה למעלה עד שמגיע החלל לי' כשרה שהרי הוא כסוכה פחותה מי' וחקקה להשלימה לי' פי' ואינו מתקן אלא הדפנות ובדפנות לא אמרינן תעשה ולא מן העשוי ואף על גב דלא נעשה מתחלה לשם סוכה סוכה ישנה כשרה כך פשוט בסוכה וכתב ראבי"ה כי לכך נקט שבעה שהוא הכשר סוכה דדוקא כשלא חטט אלא כשיעור משך החלל טפח אבל אם לא היה שם מתחלה חלל טפח אלא במשך שבעה וחטט ועשה סוכה גדולה אינה כשרה כלה (אלא) ע"י משך ז' ולא דיינינן ליה כפסל היוצא מן הסוכה דהא לא מימשכא חד דופן בהדיה ואם חטט ד' אמו' מב' צדדין יותר על החלל אף החלל פסול דסכך פסול מן הצד פוסל בד' אמות דפחות מד' אמרי' דופן עקומה.
המשלשל דפנות כלומר שמתחיל לעשות הדפנות מלמעלה והולך עד למטה לארץ אם גבוהות מהארץ כלומ' שאין הדופן מגיע לארץ בג' טפחים אין זה דופן ובפחות מג' כלומר שלא הניח להשלים הדופן עד הארץ כי אם פחו' משלשה טפחים אמרינן לבוד כלומר כאלו הוא מחובר לארץ והוי דופן אבל אם התחיל מלמטה לעשו' הדופן והולך עד למעלה לסכך די שיעשה המחיצה גבוהה מן הקרקע עשרה טפחי' אף על פי שמניח ריוח גדול למעלה בין הסכך והדופן כך פשוט בסוכה. וכן פסקו בעל הלכות גדולות ורב נטרונאי והר' ישעיה והריב"ג והרמב"ם וכן נראה דעת רי"ף כרבנן אבל רב עמרם ורבינו חננאל וראבי"ה פסקו כרבי יוסי כי כמו שאנו אומרי' מלמטה למעלה י' טפחים כך אם משלשל מלמעלה למטה די בי' טפחים אפילו שנשאר עד הקרקע פרוץ הרבה דס"ל מחיצה תלויה כשרה לענין סוכה וראשון תפסו עקר. ועוד פשוט [י"ז ע"א] ואם יש בין הדופן והסכוך ג' טפחי' פסולה כלו' שהרחיקו ברחב ויש ביניה' אויר ג' טפחי' ברחב שרוחב הסכוך אינו מגיע לדופן בשלשה טפחי' כי אויר פסול פוסל בשלשה טפחים בין באמצע בין מן הצד כאשר אכתוב [לקמן י"ח ע"א]. ופירוש משלשל שאמרנו דמותר מלמעלה למטה כשלא נשאר בין הכותל והקרקע שלשה טפחים אפילו שהתחיל מלמעלה כשאין הסוכה גבוה רק עשרה כמו שכתבתי לאו דוקא בדיעבד אלא אפילו לכתחלה מותר.
<h2>דף טז:</h2>
מחצלת ארבעה טפחים ומעט יותר מכשרת בדופן סוכה בגובה דופן עשרה טפחים ומעמידה בין הקרקע ובין הסכך באמצע ויניח בין המחצלת והסכך למעלה פחות מג' טפחים דאמרינן לבוד והרי הוא כמחובר המחצלת והסכוך וכן מניח בין המחצלת והקרקע למטה פחות משלשה ואמרינן לבוד והנה בכאן גובה י' טפחים וכשרה הדופן. וכן יכול לעשות דופן ברחב עד פס רחב ארבעה טפחים ומעט יותר ומעמיד הפס סמוך לכותל האחד בפחות משלשה ואמרינן לבוד והנ' בין הכל משך שבעה טפחים וזהו הכשר סוכה כך פשוט בסוכה.
<h2>דף יז.</h2>
בית שנפחת וסכך על גביו אם יש מן הסכוך הכשר שבאמצע עד הכותל ארבעה אמות כלומר שיש בצדדין תקרה רחב ארבעה אמות פסולה. ואם אין מן הסכוך ועד הכותל ארבעה אמות כשרה דחשבינן תקרת הבית שבצדדין כיון שאינה רחבה ארבעה אמות כאלו היא מן הדופן ועקומה למעלה וכן חצר המוקפת אכסדרה ותקרה מן הצדדין למעלה ובאמצ' מגולה וסכך על גביו אם יש מן הסכוך ולכותל ארבעה אמות פסולה ואם לאו כשרה כך פשוט בסוכה.
וכתבו התוספות דבסוכה גדולה אויר פחות משלש' דישני' תחתיו אבל בסוכה קטנה אין ישנים תחתיו ודוקא כשהאויר הולך בכל אורך הסוכה אבל אם אינו הולך בכל אורך הסוכה ישנים תחתיו ומטעם זה אינן נזהרים מלישן תחת נקבים מן הסוכה כל שהן פחות משלשה טפחים כל זמן שהאויר אינו הולך בארך כל הסוכה.
ועוד פשוט דסכך פסול פחות מארבעה ואויר פחות משלשה לא מצטרפים בסוכה גדולה לפסלה כיון דאין שוין בשיעור לפסול הסכך פסול והאויר פירש וכן הדין אם יש אויר פחות משלשה ומצדו האחר יש סכך פסול בפחות משני טפחים ומצדו השני כמו כן סכך פסול בפחות משני טפחים אין האויר שבנתים משלים לארבעה טפחים שנחשבהו כסתום לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר אלא להקל אבל אם יש שני טפחים סכך פסול מכאן וב' טפחים סכך פסול מכאן ואויר פחו' משלש' מפסיק בנתים נראה שפסולה דהאויר כמאן דליתיה דאמי והב' פסולין כמחוברין ויש בהן שיעור לפסול והרא"ש נסתפק בו וכתבו התו' דהא דאמרינן דאויר פוסל בג' וסכך פסול פוסל בד' בסוכה גדולה ודוקא כשהו' מתחיל מן הדופן האמצעי ומהלך על פני כל הסוכ' עד הפתח שהרי חוצץ האויר או הסכך הפסול בין כשר לכשר ואין שם דופן רביעי שלא נשאר לכל צד אלא שני דפנות ואז כל הסוכה פסולה אבל אם מתחיל האויר או הסכך הפסול מן הדופן שבצד [ו]מהלך לדופן שכנגדו אם נשאר מן הסכך הכשר לצד דופן האמצעי כדי הכשר סוכה שהוא שבעה טפחים הרי הסוכ' כשרה ובאותו צד שיש בו שלשה דפנות בהכשר אבל לצד הפתח פסולה מאחר שאין לרוח הפתח דופן אלא הכל פרוץ דרך הדופן שנכנסי' בו ואין נשאר שם רק שני דפנות מב' צדדין ופסולה ואם סכך פסול מפסיק ונשאר אצל הפתח הכשר סוכה ופחות מד' אמות עד הדופן האמצעי הכל כשר החיצון על ידי דופן עקומה ואפילו שאנו מחשבין הסכך כאלו עקום להכשיר החיצון עכ"ז בשביל זה לא נפסלה הפנימית ואם אין האויר והסכך הפסול הולכין על פני כלה אלא באמצע הסוכה כגון שיש באמצע סכך פסול ד' על ד' אויר שלשה על שלשה כשרה כל הסוכה בין מה שבצדדין בין מה שבצד הפתח ואפילו מה שכנגד האויר או מה שכנגד הסכך הפסול הואיל והכל מחובר לשיעור הכשר סוכה וה"ל כפסל היוצ' מן הסוכה דניתר בלא דפנות כאשר אכתוב ואפילו שאין כדי הכשר סוכה ממנו עד הדופן האמצעי מצטרפין זה עם זה לשיעור הכשר סוכה ואין האויר והסכך הפסול פוסלין מאחר שהכשר סוכה מתחבר יחד מן הצדדין ע"כ תוכן דברי התוספות.
<h2>דף יז:</h2>
סכך פסול אם היה באמצע הסכוך וסביבו לצדדין סכך הכשר אם יש בסכך הפסול ארבעה טפחים פוסל הסוכה ואם לאו כשרה. ואם סכך הפסול מן הצד בצדדין סמוך לדפנות אינו פוסל הסוכה אלא אם כן יש בסכך הפסול ארבעה אמות פוסל ואם לאו כשרה. ודוקא בסוכה גדולה אבל אם הסוכה קטנה בין שהסכך פסול באמצע בין מן הצד אם יש בו שלשה טפחים פסולה ואם לאו כלבוד דמי וכשרה כך פשוט בסוכה. וכן פסק רי"ף והרמב"ם וה"ר ישעיה אבל בעל ה"ג פסק כי בסוכה גדולה סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות אפילו באמצע וכן פסק בעל העטור.
<h2>דף יח.</h2>
ועוד פשוט אויר בין בסוכה גדולה בין בקטנה בין באמצע בין מן הצד אם יש בו שלשה טפחים פוסל פחות מכאן כשרה. ואם האויר בסוכה גדולה ויש בו שלשה טפחים ובא למעטו בין בקנים בין בשפודין הוי מיעוט וכשרה, ובסוכה קטנה בקנים הוי מיעוט בשפודין לא הוי מיעוט.
סכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין כשרה כלומר האכסדרה היא סביב החצר והאכסדרה יש לה תקרה סביב החצר והתקרה ע"ג פצימים שהם עמודים וסכך אויר החצר וסמך הסכך על תקרת האכסדרה ויש בין כותל האמצעי של האכסדרה עד הסוכה ד' אמות דאין אנו יכולין לומר דופן עקומה ואם החצר מוקפת אכסדראו' כמו שכתבתי ואין לסוכ' דופן אח' אלא האכסדר' המקפת אותה צריך שיהיו לאכסדרה פצימין פי' עמודים הרב' ושלא יהיה בין עמוד לעמוד שלש טפחים דאמרי' לבוד וכשרה. ואם יהיו שני דפנות דעריבן כמין גם כזה והאכסדרה במקום דופן שלישי די שיהיה לאכסדרה פס א' כלומר בפותח טפח עמוד אח' שעומד לסוכה כנגד היוצא או שני פצימין שאין ביניהם שלשה ואפי' שאין באחד מהן פותח טפח ויהיה ביניהן פותח טפח ואם אין לאכסדרה פצימין פסולה דלא אמרינן פי תקרה של האכסדרה יורד וסותם ויהיה במקום דופן.
<h2>דף יט.</h2>
ואם האכסדרה רחבה יותר מן הסוכה ויש לה פסין ואותו פס נראה מבחוץ ושוה מבפנים כגון שבולט מאחרי הסוכה כזה שאינו בולט בתו' הסוכה כשרה פירוש דכיון דאיכא פסין אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואינו צריך צורת פתח ודוקא שפי התקרה מגולה ונראה למטה מן הסכך דאם כסהו בסכ' פסולה עד שיהא בה צורת פתח כך פשוט בסוכה.
פסל כלומר סכך היוצא מן הסוכה נדון כסוכה כלומ' שהסכו' היוצא מן הקנים יוצאי' ראשיהן חוץ לסוכה ונעשו ג' דפנו' לאותו סכך היוצא חוץ לסוכה ואע"פ שלא הוציא לחוץ ראשי הקני' היוצאין לא אמרינן דנעשה כסכך הנעשה מאליו אלא נדון כסוכה וכשרה וכן קנים יוצאין מן הסוכה ואין לה רק ג' דפנו' ודופן הד' שלפניו פתוח לגמרי שאין בו דופן ונמשכת דופ' הא' לחו' עם אותם ראשי הקני' היוצאי' שעומד בפני עצמו ונמצא שאין לו אלא דופן א' באותן הקנין שיוצאין אפ"ה נדון כסוכה וכשרה כך פשוט בסוכה.
וכתבו בתוספות כי סכך פסול בין מן הצד בין באמצע אין ישנים תחתיו אם יש בו ארבעה טפחים פחות מכאן ישנים תחתיו. סוכה קטנה אם יש מן הסכך הפסול פחות משלשה ישנים תחתיו.
וכתבו התוספות דבסוכה גדולה אויר פחות משלש' דישני' תחתיו אבל בסוכה קטנה אין ישנים תחתיו ודוקא כשהאויר הולך בכל אורך הסוכה אבל אם אינו הולך בכל אורך הסוכה ישנים תחתיו ומטעם זה אינן נזהרים מלישן תחת נקבים מן הסוכה כל שהן פחות משלשה טפחים כל זמן שהאויר אינו הולך בארך כל הסוכה.
<h2>דף יט:</h2>
העושה סוכתו כמין צריף כלו' שני שפועי' בלא גג כזה או שסמך הסכוך לכותל בלא גג והרחיק ראשי הקורו' מהכותל כזה ושום א' מאלו אי' להם גג פסולה אבל העשוי' כמין צריף אם עשה בנין זקוף בגובה טפח על הקרקע ועליו הושיט ראשו של שפוע למטה כשרה וכמו כן הסוכה שסמכה לכותל אם הרחיק הסכך מן הכותל טפח סמוך לכותל גג רחב טפח וסמך עליו ראש השפוע העליון כשרה וצורתו עשויה כך ודוקא שיש רחב ז' למעלה מי' כלומר אח' שתמדוד מן הקרקע ולמעלה י' בגובה תמצא ברחבה למעלה שבעה על שבעה ואז כשרה כזה כל זה פשוט בסוכה והא דאמרינן כשהגביה מן הקרקע טפח או הרחי' מן הכותל טפח דכשרה לפי פירוש ר"י מיירי שאותו טפח שהגביה או הרחי' שהוא סתום ולפי פרש"י אפילו שאותו טפח אינו סתום אלא אויר חשבי' ליה כסתום דה"ל לבוד וכן משמע מהירושלמי. והא דאמרינן ודוקא שיש ז' רחב למעלה מי' דחשבינן שפוע הצדדין עד גובה עשרה לדפנות והשיור שלמעלה מגובה י' חשבינן לסכך והרא"ש כתב שמותר לישן בשפוע הצדדין אפילו תוך גובה י' מידי דהוה אפסל היוצא מן הסוכה.
מחצלת של קני' או של קש אם עשאה לשכיבה אין מסככין בה ואם עשאה לסיכוך מסככין בה. וסתמא שלא פירש לאי זה דבר עשאה אם היא קטנה סתמא לשכיבה ואין מסככין בה ואם היא גדולה סתמ' לסיכוך ומסככין בה כך פשוט בסוכה.
<h2>דף כ:</h2>
ועוד פשוט מחצלת של שיפה ושל גמי גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה ומסככין במחצלת שאין לה שפה סביב אבל אם יש לה שפה סביב שהוא בית קבול אין מסככין בה ואפילו שנטל ממנו השפה. ועוד מוכח שם שאותן מקומות שסתם מחצלאות לישיבה אין מסככין בהן אפילו אין לה שפה אלא אם כן עשאה בפירוש לסכוך. וה"ר ישעיה כתב דמחצלאות שמוכרין התגרים סתמא לאו לשכיבה קיימי שהרי ממלאי' אותם צמר וגם עושין מהם מחיצו' לפי' אין הולכין אחר עשיית' שהאומן אינו עושה אותם אלא למכרם למי שצריך להם כל אחד לפי צרכו לפיכך הולכין בהן אחר קנייתן שאם קנאן לשכיבה אין מסככין בהן ואם קנאן לצורך ד"א מסככין בהן ואם כן אדם יכול לקנות מחצלת חדשה לשם סוכה ולסכך בה אף על פי שראויה לשכיבה אחר מחשבת קנייתו אזלינן ע"כ. והרא"ש כתב כי הולכין אחר מנהג המקום מה מנהגן אם נוהגין לעשותן לשכיבה או לישיבה או למה כמו שכתבתי למעלה שמוכח מדין התלמוד.
<h2>דף כא:</h2>
הסומך סוכתו בכרעי המטה אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה שמא יבא לסכך בדבר המקבל טומאה. וכן אם נעץ ד' שפודין של ברזל וסכך על גביהן ודוקא סומך שאין יכולה לעמוד בפני עצמה אבל סיכך שיכולה לעמוד בפני עצמ' כגון שנעץ ד' קונדסין וסיכך על גביהן אף על פי שכל דפני הסוכה מן המטה כשר' כך פשוט בסוכה. ונראה שאפילו יש מן המטה עד הסכוך עשרה טפחים פסולה כיון שסמך שהטעם הוא משום דבר המקבל טומאה ולפי זה אסור לסמוך הסוכה על גבי מסמרים או על גבי דבר המקבל טומא' אבל מהירושלמי [ה"ב] נראה דהא דאמרינן דאם סמך דפסולה דוקא שאין מן המטה עד הסכך עשרה טפחים אפילו שיש מן הקרקע עד הסכך י' אבל אם יש מן המטה עד הסכך י' כשרה אפילו סמך. ואם סכך וסמך על קונדסין אף על פי שאין מן המטה עד הסכך עשרה כיון שיש מן הקרקע עד הסכך י' כשר' דמטה לא ממעטה כיון שיכול ליטלה ותשאר הסוכה ותעמוד בפני עצמה וכן נראה עקר.
<h2>דף כב.</h2>
סוכה ענייה כלו' שמסוככת דק דק שאין סככה עב כשרה ובלבד שיהא צלתה מרובה מחמתה כך פשוט בסוכה. קנה עולה וקנה יורד כלומר סכך בזה הענין ששם שני קנים בשוה על הסכך וריוח בנתים ועל הריוח שבנתי' למעלה שם קנה אחד בין אויר הב' אבל אותו קנה הוא גבוה למעלה מב' הקנים בענין שיש ריוח גדול בין אותו הקנה שבנתים ובין הב' קנין וכן כל הסוכה ואם לא בשביל אותם הקנין העליוני' של מעלה היתה חמתה מרובה מצלתה וכשתצרף הקני' העליונים עם הקנין של מטה תהיה צלתה מרובה מחמתה כשרה דאמרינן חביט רמי כלומר השלך הקנים העליונים על אותם שלמטה ודוקא שאין בין העליונים לתחתונים שלשה טפחים אז אמרינן חביט רמי ואפילו יש בין העליונים לתחתונים שלשה טפחים אם יש בגג כל קנה מן העליונים רחב טפח אמרינן חביט רמי וכשרה כך פשוט בסוכה וכן פסקו הרמב"ן ובעל העיטור ורז"ה אבל רי"ף לא הביא זה החלוק דאביי ורבא מג' טפחי' ומגגה טפח זולתי מחלקת דרב ושמואל ונראה לי דס"ל דהלכתא כרב ולפי זה קנה עולה וקנה יורד פסולה בכל ענין וראשון נראה עקר ולו הסכימו רוב הפוסקים.
<h2>דף כב:</h2>
ועוד פשוט דאם שוין חמתה וצלתה כשרה ודוקא שהן שוים מלמטה דודאי למעלה הצל מרובה ואם הן שוין מלמעלה פסולה דודאי למטה החמה מרובה וכן פירש ר"ח ורש"י אבל רבינו תם פי' כי תלוי בעמידת האדם לפי ראות עיניו אם הוא עומד למעלה נרא' לו שהן שוין כלומר שמודדין והם שוין כשרה אבל אם עומד למטה ומעיין למעלה ונרא' לו שהם שוין פסולה דודאי אם ימדד למעלה החמה מרובה כמו ככב גדול בשמים שנראה קטן לעומד על הארץ ובעל העיטור פירש בשם רבותיו הפך רש"י ורבינו חננאל שאם ימדוד למעלה ונמצא שוין כשרה דלמטה יהיה הצל מרובה והחמה מועט ואם למטה ימדד ונמצא שוין פסולה דודאי למעלה אם ימדו' ימצאו החמה מרובה.
אין ככבים נראים מתוכה כשרה שהסכך עב הרבה ואפילו נראין מתוכה כדרך כוכבי החמה. פי' ודוקא בדיעבד אבל לכתחילה צריך להיות נראין מתוכה כך פשוט בסוכה.
העושה סוכתו בראש העגלה כשרה ועולין לה בי"ט וכן בראש הספינה ודוקא בראש הספינה שיכולה לעמוד ברוח מצוי' דיבשה אפילו אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים אבל אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה כך פשוט בסוכה. העושה סוכתו בראש האילן שסמך קרקעית הסוכה על גבי האילן או על גבי בהמה ששם קרשים על גבי בהמה לקרקעית סוכה כשר' ואין עולין לה בי"ט פי' דאסור לעלות באילן וע"ג בהמה בי"ט ואם עבר ועלה יוצא שם ידי חובתו וכן הדין בחול המועד דמותר לעלות שם יוצא בה ידי חובתו. עשה ב' דפנות באילן והאחד בידי אדם או ב' בידי אדם ואחד באילן (ו)כשרה ואין עולין לה ביום טוב. ג' בידי אדם ואחד באילן כשרה ועולין לה ביום טוב. זה הכלל כל שאלו ינטל האילן ויכולה לעמוד בפני עצמה כשרה ועולין לה ביום טוב כך פשוט במשנה בסוכה. ופרש"י כאן שסמך קרקעית הסוכה באילן ועשה בראש האילן המחיצו', ובפרק מי שהחשיך [שבת קנ"ד ע"ב] פי' שסמך הסכך ע"ג האילן ופי' שבכאן נראה עקר שאם סמך הסכך על אילנות כשרה כשהאילנות דפנות לה כאשר אכתוב [לקמן כ"ד ע"ב].
<h2>דף כד:</h2>
ועוד פשוט העושה סוכתו בין האילנו' והאילנות דפנות לה כשרה ועולין לה ביום טוב פי' ואפילו סמך הסכך על האילנות ודוקא שהאילן זקן וגם בענין שלא ילך הדופן לכאן ולכאן דכל מחיצה שאינ' יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה ואפילו שהנופין דפנות לה כשרה אם סככה בקרשי' או בחתיכות עצים שלא יזיזם הרוח אנה ואנה.
<h2>דף כז:</h2>
עושין סוכה בחולו של מועד כך פשוט בסוכה.
